רש"י על זבחים צ״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים צ״ו ב:ג׳
3 אֲמַר לֵיהּ: לָאו מִשּׁוּם הָכִי; מָר – כִּי בָּעֵינָא מִילְּתָא, פָּשֵׁיט לִי מִסְּבָרָא; כִּי מַשְׁכַּחְנָא מַתְנִיתָא – פָּרְכָא לַהּ. רַב שֵׁשֶׁת – כִּי בָּעֵינָא מִילְּתָא מִינֵּיהּ, פָּשֵׁיט לִי מִמַּתְנִיתָא; דְּכִי נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ מַתְנִיתָא וּפָרְכָא – מַתְנִיתָא וּמַתְנִיתָא הִיא.
פירוש רש"י על זבחים צ״ו ב:ג׳
3 א"ל לאו - לא לגאוה נתכוונתי:
4 משכחנא מתניתא - דלא אמרה הכי פרכא לה למילתיה דמר דשמעתא דאמורא במקום מתניתא ליתא:
5 פשיט ממתניתא - שמשניות סדורות בפיו כדאמרינן בעירובין דף סז. רב חסדא מרחשן שיפוותיה ממתנית' דרב ששת וכי נמי משכחנא כו':